ביהמ"ש העליון החמיר בעונשם של שלושה נאשמים שהורשעו בניהול אתר הימורים באינטרנט. בניגוד לשישה חודשי עבודות שירות וקנס כספי, העונש המקובל עבור ניהול הימורים בלתי חוקיים, נפסקה לכל אחד מהשלושה שנת מאסר בפועל.
השלושה הפעילו אתר הימורים, אשר שרתיו היו בישראל ובמשך כל הזמן הסתירו את מיקומו של השרת כדי ליצור מצג שווא לפיו השרתים ממוקמים מחוץ לגבולות מדינת ישראל (דבר אשר לו היה נכון, ייתכן והיה קשה יותר לרשויות האכיפה לאתר את המפעילים ולנטר את פעילותם). בזמן ניהול האתר גלגלו השלושה הכנסות של עשרות מיליוני שקלים מהימורים בלתי חוקיים שביצעו באתר.
מדובר בערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי שגזר על השלושה שישה חודשי עבודות שירות, קנס וחילוט רכוש. הפרקליטות ערערה על קולת גזר הדין ובית המשפט העליון קיבל כאמור את הערעור בהרכב של שלושה שופטים וקבע, כי ההימור המקוון חמור מההימור "המסורתי" בפרט מהנימוקים הבאים:
• ההימור המקוון באמצעות האינטרנט מאפשר לכל מהמר להמר ממחשבו האישי ובביתו. במובן זה אין צורך להגיע למקום פיזי על מנת להמר ובכך יש למארחים גישה לפוטנציאל עצום של לקוחות. השופטים פסקו כי תרבות הימורים היא תרבות שיש למנוע ולא לעודד ולכן יש להילחם בפלטפורמה המנגישה הימורים לציבור כה רחב.
- הימורים מקוונים עלולים לחשוף גם קטינים להתמכרות להימורים. באינטרנט קשה הרבה יותר להבחין בין בגיר לקטין ועל כן יש סכנה של חשיפת קטינים לתכנים מסוכנים ולהימורים אסורים.
- קשה יותר להבטיח את יושר והוגנות המשחקים המקוונים. הרבה יותר קל לגנוב פרטי אשראי וזהויות באינטרנט מאשר במיקום פיזי בו נערכים הימורים. המשחקים באינטרנט יוצרים אשליה של בטחון כיוון שהשחקנים משחקים בסלון הפרטי שלהם, כאשר בפועל פרטיהם יכולים להיגנב בקלות אפילו מבלי שישימו לב.
- מלביני הון עשויים להימשך לתחום ההימורים באינטרנט בשל מהירותו, אופיו הבינלאומי, האנונימיות שלו והיכולת להעביר כספים אדירים, באופן שיקשה מאוד על המעקב אחר התנהלותם הכלכלית.
- חשש, כי המהמר יהמר גם על סכומים שאין לו. כיוון שחובה, בהימור אינטרנטי, להמר בעזרת כרטיס אשראי, ישנה סכנה של יצירת תחושת בטחון אצל המשתמש שתגרום לו להמר לא רק על כסף שנמצא אצלו ביד אלא אף על כסף של הבנק וחברת האשראי. מועדוני הימורים משתמשים בשיטות שונות ע"מ ליצור תחושה נעימה אצל באי המועדון, לא כל שכן שירגישו כך כאשר השחקנים משחקים מביתם ממש, ללא נגיעה בכלל בכסף מוחשי.
בפרקליטות שמחים מאוד על ההחלטה הקובעת תוצאות מחמירות ביותר בקשר להימורים ברשת. אולם על אף שהקביעות של השופטים נראים משכנעות על פניהן, הן כמעט ואינן מחזיקות מים. גם ההימור במועדון גורם תחושת בטחון ורוגע אצל המהמר. תחושה זו אף מתעצמת עקב העובדה שבמועדון הימורים כל האווירה והתחושה היא של הימורים וזכיות. האורות המהבהבים, החמצן הנשאב לאולם והלך הרוח של האנשים, כולם מעודדים תרבות זו ובמובן מסוים, ניתן לטעון, יותר מאשר בביתו של המהמר.
אף הטיעון על ההימור בכספי הבנק והחברת האשראי אינו משכנע דיו. שכן גם במועדון הימורים ניתן לקבל 'קרדיט' ע"י בעל המועדון. מבחינה זו עדיף להיות חייב לבנק מאשר לבעל מועדון הימורים עבריין. אף בעניין האבטחה הטענה נופלת שכן ישנם אתרים רבים וממוסדים של הימורים בכל רחבי העולם המנהלים עסקים של מיליונים, עם אבטחה כבדה ורצינית שלא יבישו בנק או מוסד ממשלתי כלשהו. יתרה מכך, יש לבעלי האתר אינטרס גדול בשמירה על אבטחת לקוחותיהם, שאם לא כן, לא תדרוך כף רגל (וירטואלית) באתרם.
סיכומו של דבר, הטכנולוגיה לאבטחה ושמירה בפני הסכנות האמורות בפסק הדין ברורות, ידועות וקיימות. אך יתכן כי הדרך להילחם בתופעה זו, אם בכלל, היא לא ע"י הרתעה של חוק העונשין אלא בדרכים אחרות.
עורך דין. בעל תואר ראשון במשפטים ומדעי המדינה ותואר שני במשפטים ועסקים בדגש על דיני קניין רוחני ואינטרנט. חבר וועדות קניין רוחני, היי-טק וזכויות בעלי חיים של לשכת עורכי הדין בישראל, עוסק בתחומי דיני הקניין הרוחני, האינטרנט והמשפט המסחרי.
המאמר נכתב בסיועו של מר אבישי אסטרין, סטודנט למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.
